טיפול בפוביות ובפחדים

 

דוגמאות של פוביות
  • אחריות
  • אכילה (מזון, חניקה)
  • אלוהים (גהינום, עונש אלוהי)
  • אלימות (טרור, אלימות ביתית, וכו')
  • בדידות
  • בעלי חיים (כלבים, חתולים, נחשים)
  • בקטריה
  • ברק, רעם, סערות
  • גמגום
  • גשרים
  • דחיה
  • דם
  • הומוסקסואליות
  • הידבקות במחלה (חיידקים, HIV, STD)
  • הנאה (אושר)
  • הסמקה
  • הצלחה
  • הקאה
  • חוסר מושלמות
  • חושך (בחדר, בלילה)
  • חיידקים
  • חרקים
  • טביעה
  • טיסה
  • כאב
  • כישלון
  • לידה
  • לעג
  • מוות (הזדקנות, מוגבלות)
  • מחוייבות (עבודה, קשרים אישיים)
  • מחלות
  • מחלות
  • מחלת נפש
  • מין (איברי מין, וכו')
  • מלחמה
  • מעליות
  • מקומות גבוהים
  • מקומות סגורים
  • מקומות סגורים
  • נטישה
  • נישואין
  • נסיעות (באוניות, ברכבות)
  • סמים
  • עוני
  • פחד חברתי
  • פחד ממקומות פתוחים
  • פציעה
  • קהל
  • קור
  • שדים (אמונות טפלות)
  • שינה
הקדמה

 בשלושים-וחמש השנים האחרונות היה לי העונג לסייע לאנשים להתגבר בהצלחה על הפחדים והפוביות שלהם.

בהמשך תוכל למצוא מידע שימושי על פוביות ועל הדרך שבה אני מסייע למטופלים שלי להתגבר על פחדיהם ולהעלים את הפוביות שלהם.

קיימות פוביות שמשתקות לגמרי את האדם. כמו אגורפוביה, קלאוסטרופוביה וגרמפוביה. אפילו פחד מכלבים יכול לגרום לאדם להסתגר בביתו או להיות במצב של חרדה תמידית כאשר הוא יוצא למקומות ציבוריים. אנשים רבים חיים חיי בדידות, אך ורק מכיוון שאינם מודעים לכך, או מפחדים מכך, שיוכלו לקבל את הסיוע הדרוש כדי להתגבר על הפוביה שלהם.

דוגמאות לפוביות פחות משתקות עדיין מגבילות את תנועתו של האדם ובכך מעכבות הזדמנויות מקצועיות וחברתיות, הן הפחד מפני נהיגה, טיסה, מקומות חדשים ומיזופוביה – הפחד ללכת לאיבוד. אנשים רבים אינם מבינים שחוויית הפחד היא הפרעה פסיכולוגית אותה ניתן לרפא.

משפחות ואנשים רבים מוגבלים באופן משמעותי מהנאה מחוויות נורמליות ובריאות במעגל החיים, בנוסף לתשוקות ולמטרות בעלות משמעות עמוקה. ישנן נשים המוותרות על ההזדמנות ללדת ילדים, כתוצאה מפוביה מהריון או לידה. אדם עלול לוותר על המטרות והחלומות המקצועיים שלו, עקב פוביה מכשלון או דחיה.

גם כאשר הפוביה אינה משתקת, היא יכולה להפריע למהלך הנורמלי ולתפקוד של פעילויות אישיות, חברתיות ומשפחתיות. לדוגמא, משפחה שאינה יכולה לצאת לחופשה מיוחדת מכיוון שאחד מבני המשפחה סובל מפחד מטיסה או ממים.

בדרך כלל אדם יודע ברמה מודעת אם יש לו פחד או פוביה ואם הם משפיעים לרעה על חייו – אם על בסיס יומיומי או בנוגע לאירועים, חוויות או גירויים ספציפיים.

אנשים שונים מפרשים בצורה מאוד שונה את חוויותיהם של אי-נוחות, פחד או פוביה. תחושות של אי-נוחות אצל אנשים רבים מתקבלים אצלם כחלק טבעי מחייהם או כמשהו נורמלי – אך בהחלט לא כהפרעה שניתנת לתיקון. אנשים רבים חיים עם פוביות, וסובלים מהן, מבלי להכיר בעובדה שמשהו בחייהם אינו מתפקד כראוי.

כולם מפחדים מדברים מסויימים ולרבים מאיתנו יש פוביה ממשהו. אין סיבה להתבייש או להרגיש מבוכה. רצוי לקבל סיוע ולשחרר את עצמנו מתחושות של אי-נוחות והגבלה.

חשוב להכיר בעובדה שניתן לפתור גם פוביות קשות שמכרסמות אצל האדם במשך שנים רבות. לרוב מדובר בהבנת הדימניקה אשר יצרה בעיות אלה ובשימוש בטכניקות המתאימות הדרושות לפתרונן.

כיצד מתפתחים פחדים ופוביות?

ישנם גורמים רבים לפחדים ולפוביות. בקצרה, רוב הפחדים והפוביות נובעים מחוויות טראומטיות או נלמדים מאחרים. לעתים הם נלמדים מהדרך שבה אנו מתייחסים למחשבות או לתחושות שלנו, או מדבר כלשהו שלמדנו. לעתים הם נרכשים כתוצאה ממענה או מתגובה לאירוע כואב או לדפוס שלילי. לעתים אדם יכול לפתח פוביה כמנגנון הגנה לא-מודע – נסיון להגן על עצמו מהאפשרות של חוויה-חוזרת של האירוע הטראומטי.

לעתים קרובות אירוע טראומטי יכול לגרום לפחד או לפוביה. לעתים המטופל מודע לאירוע – ואז ניתן להתמודד עמו ישירות. מצד שני, במקרים רבים האירוע הטראומטי נדחק מהזכרון המודע.

במהלך חוויה טראומטית, אדם יכול להיכנס למצב היפנוטי ספונטני, שבו הוא לומד להגיב בצורה שלילית או לפתח דפוס שלילי, ולהטביע אותם בו (one trial hypnotic learning).

לעתים אדם מקבל החלטה לא-מודעת ברגע הטראומה, אשר עלולה לשתק אותו במשך שנים, ואפילו לכל החיים. הוא עלול לחוות מגבלות שונות ומגוונות על הפעילויות והחוויות בהן הוא משתתף, ואז אלה גורמות להשפעות שליליות נוספות, כמו הערכה עצמית נמוכה והעדר בטחון עצמי.

ילדים עלולים לרכוש פחדים ופוביות מצפיה בסרט מפחיד, משמיעת סיפור מטריד, מצפיה בחדשות ואפילו מחלום בלהות.

חשוב לציין שילדים עלולים לרכוש פוביות על ידי צפיה בהוריהם ובאחרים המדגימים את הפחדים שלהם. אני מתאר להלן מקרה של אחד המטופלים שלי לשעבר, שהייתה לו פוביה מתיקנים (ג'וקים) לאחר שגילה את הפחד שהייתה לסבתו.

כיצד אני עובד עם המטופלים שלי – התהליך הטיפולי 

המטרה שלי היא לעזור למטופלים שלי להתרפא מחרדותיהם והשלכותיהן במהירות ובנוחות האפשרית

אני עובד עם המטופלים שלי כשותפים. אני נותן להם שיעורי בית ותרגילים וגם מעניק תמיכה טלפונית או מקוונת, במידת הצורך, אם המטופל מבקש זאת, כדי לקבל תמיכה והכוונה נוספות.

תחומי המעורבות שלי ממוקדים, ברורים, מרפאים, אינטראקטיביים ואכפתיים.

אני מעניק למטופלים שלי את ההבנה והמיומנויות הדרושות להם כדי לפתור בעיות ולהשיג מטרות. אני עושה כמיטב יכולתי כדי לספק תחומי מעורבות קצרים, מועילים וממושכים. אני מעדיף טיפול אינטנסיבי וקצר-טווח, כדי להשיג תוצאות יעילות ולחסוף את כספם וזמנם של המטופלים שלי.

אני יוצר, בשיתוף פעולה עם המטופלים שלי, סביבה מוגנת, אכפתית ואמינה, שבה הם יכולים לחקור את חוויות העבר וההווה שלהם, בנוסף למחשבות, לרגשות ולתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות שלהם.

אני מרבה להשתמש בהיפנוזה (אך ורק בהסכמת המטופל שלי) ובהיפנוזה-עצמית כחלק מתהליך הטיפול. ביכולתה של היפנוזה לגלות במהירות ובדייקנות את שורש הבעיה, מכיוון שלעתים מקור הבעיה יכולה להיות חוויה טראומטית (ואפילו חוויה לא-טראומטית) אשר נשכחה לפני זמן רב, או נדחקה מהמודע. בדרך כלל אני משתמש בהיפנוזה יחד עם CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי), היפנוזה עצמית וכלים טיפוליים אחרים.

אני יוצר, יחד עם כל אחד מהמטופלים שלי, אסטרטגיות טיפוליות, באמצעות מגוון כלים וגישות, במטרה להבטיח טיפול מועיל ויעיל. התהליך אותו אני מתאר בהמשך הוא תהליך שאני מרבה להשתמש בו כדי לסייע למטופלים להתגבר על פחדיהם וחרדותיהם, והסימפטומים הנלווים למצבים אלה. השתמשתי בגישה זו כדי לסייע למטופל עם הפחד מתיקנים (ג'וקים).

גילוי מקור הבעיה חשוב מאוד ומקל על התהליך להעלמתה. לרוב ניתן לגלות את מקור החרדות והפוביות (בנוסף לתגובות חרדתיות, התקפות חרדה, גמגום, וכו') – בין אם הוא נמצא במודע או ננעל ונחסם בזכרון הלא-מודע במשך שנים. היפנוזה היא כלי מצויין להשגת מטרה זו ביעילות ובמהירות.

ברגע שנגלה את שורש הבעיה, תהליך הטיפול יהיה קל יותר בצורה משמעותית. גם כאשר פוביה והסימפטומים הנלווים שלה (גמגום, פחד מדיבור בפני קהל, וכו') נעולים בתת-מודע של המטופל במשך שנים רבות וגורמים למגוון השלכות שליליות, המעורבות הפסיכולוגית הנכונה יכולה לרפא את הטראומה ולהעלים את קשייו של המטופל.

רבים מהמטופלים המגיעים לעבוד עמי ניסו טיפולים רבים ושונים, שלא צלחו. מטופלים רבים מגיעים אלי לאחר שהתנסו בטיפולים רבים אצל מטפלים שונים. רבים היו בטיפול במשך חודשים ואף שנים ולא הגיעו לתוצאות משמעותיות. הם לא הגיעו להצלחה מכיוון שלא גילו את מקור הבעיה או שלמטפל לא היו כלים טיפוליים נכונים ולא הייתה לו הבנה נאותה של הדינמיקה של המטופל.

מטופלים אלה לרוב מרגישים חוסר-תקוה ועייפות ומאוכזבים. הם טוענים שהיפנוזה היא הטיפול היחיד שעדיין לא ניסו.

אני ממליץ לכל אחד מהמטופלים שלי לא להמשיך בתהליך טיפולי אצל מטפל או רופא שאינו מצליח לעזור להם בתקופת טיפול יחסית קצרה. אנשים רבים מרבים להאשים את עצמם בגלל חוסר התקדמות בטיפול. אם יש בך מוטיבציה אמיתית להצליח בתהליך הטיפול, כמעט ואין סיבה שלא תצליח. מצא את המטפל ואת הגישה הנכונה עבורך.

אני אומר למטופלים שלי שלאחר שני מפגשים צריך להיות ברור להם ולי, אם אני המטפל הנכון עם הגישה הנכונה עבורם.

כאשר המטפל והמטופל מבינים את הדינמיקה אשר יצרה את הבעיות או הסימפטומים ויודעים כיצד לנצל את הטכניקות הדרושות לפתרונם, ניתן להשיג תוצאות טובות במהירות רבה יותר.

יש לדעת שטראומות כמו השואה, אונס, חטיפה, אלימות קשה, התעללות, וכו' דורשות זמן רב יותר לטיפול, אך גם במצבים אלה ניתן להשיג שיפור משמעותי והקלת הסימפטומים.

ניתן להשתמש ברגרסיה גילאית ובטכניקות היפנוטיות אחרות, כדי לזהות ולהבין את הדינמיקה של הפחד או הפוביה וגם לרפא את המטופל מכאב רגשי או פסיכולוגי כלשהו שעלול להיות נוכח. ניתן להשתמש בטכניקות אלה גם כדי להעלים את הבעיה הנוכחית.

לתשומת ליבך:
המטופלים שלי נמצאים במצב של שליטה-עצמית ומודעות בזמן טיפול היפנוטי.
למרות שהיפנוזה היא כלי טיפולי נהדר, היא אינה תהליך נדרש או מחויב וניתן לפתור פוביות גם בלעדיה.

כיצד אוכל לעזור למטופלים שלי להתגבר על הפוביות שלהם, שנגרמו מאירוע טראומטי

למדתי על תהליך מרתק זה מתוך עבודתו של ד"ר מילטון אריקסון, שנחשב אצל רבים כהיפנותרפיסט הטוב ביותר בכל הזמנים.

 אני משתמש במגוון כלים במשך התהליך הטיפולי, כולל היפנוזה, CBT, NLP, גשטאלט, הקהיה, חזרה היפנוטית, טיפול באמנות/מוסיקה/תנועה ואחרים (לחץ כאן לקריאת ההקדמה לכלים שלי).

 

ראשית, אני מבקש מהמטופל פרטים שקיימים ברמת המודע, כדי ללמוד על טבעו וסגנונו של המטופל, ההסטוריה האישית שלו, אופי הבעיה והמטרות הטיפוליות.

אנו מגלים וסוקרים את האירוע הטראומטי בעצמו ואת מקור הבעיה, ובנוסף מביעים את הדינמיקה שלה.

אני מסייע למטופל לזהות את המיומנויות וההבנות שלא היו לו קודם (אך היו נחוצים לו) בזמן האירוע הטראומטי, שניתן היה להשתמש בהם כדי למנוע או להפחית את חווית הטראומה, להתמודד ולהגיב בצורה בריאה יותר.

לאחר מכן אני משתמש בהיפנוזה כדי להחזיר את המטופל שלי בזמן (רגרסיה גילאית) עד למספר ימים לפני האירוע הטראומטי ולהיות עם עצמו, כאח/ות בוגר האוהב והמסייע. המטופל מכין את הילד (במקרה זה, הוא עצמו בזמן הקודם לאירוע) לקראת האירוע הטראומטי ומלמד אותו מה נדרש כדי שהאירוע לא יהיה טראומטי. כך, באמצעות הכנה נכונה וחזרה, המטופל חווה את האירוע (שבעבר היה טראומטי) ומשתמש בכלים החדשים שרכש כדי להגיב לאירוע בצורה בריאה, הגיונית, ונותנת תמיכה.

אנחנו עושים חזרה היפנוטית, כדי להפחית את הסיכוי לתגובה שלילית ולהגברת התגובות החיוביות לאתגרים עתידיים, אנחנו גם מיישמים תהליכים טיפוליים אחרים שיכולים לסייע, כמו הקהיה, ביטוי מילולי, NLP ועוד (קצרה היריעה כאן לפירוט ארוך בנושא זה).

לבסוף, המטופל שלי לומד כיצד להשתמש בהיפנוזה-עצמית כדי לחזק את התהליך ולשלוט בהעלמת מצבים פסיכו-רגשיים ודפוסים התנהגותיים שליליים. המטופל לומד גם כיצד ליצור ולחזק מצבים והתנהגויות רגשיים חיוביים.

בדרך זו רוכשים המטופלים שלי דרכים להיפטר מפחדים ולהגביר את הבטחון העצמי, ההערכה העצמית והערך העצמי שלהם. הם מתגברים על הפוביה שלהם תוך מספר פגישות.

שיקולי בטיחות הקשורים בהיפנוזה

היפנותרפיה והיפנוזה הן לרוב תחומי מעורבות טיפוליים טובים ביותר. אך להיפנוזה קיימת התוויית נגד במקרים מסוימים, למשל אצל אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות קשות, כמו פסיכוזה וסכיזופרניה.

יש לבצע הערכה טובה של כל מטופל לפני ביצוע ההיפנוזה. אני מבצע היפנוזה רק לבקשה חתומה של המטופל ולאחר ביצוע ההערכה. ההחלטה הסופית היא שלי.

דוגמאות מקרה כדי לעזור לך להבין איך אני עובד

1. אישה באה עם פוביה של מקקים שהיה כל כך קיצונית, כל לילה כשחזרה הביתה מעבודה, ההחברים שלה היו צריכים להיכנס לדירה שלה כדי לוודא שאין מקקים בפנים.

2. אדם בא לטיפול שסבלה מפוביה של מחטים במשך שנים רבות. הוא היה זקוק לזריקה, אבל היה לו הפחד ממחטים –  ולא היה לו מושג למה.

(תיאור מקרה מפורט והסבר מופיע להלן)

כמובן, אי אפשר להבטיח תוצאות וזה ישתנה ממטופל למטופל. מוטיבציה גבוהה השתתפות חיובית והכנת שעורי בית נדרשים מהמטופל. העבודה נעשת בשותפות בין המטפל למטופל.

 אני רוצה לתת למטופלים שלי את הטיפול הטוב ביותר וליצור עבורם את האסטרטגיה הטיפולית ההכי מתאימה. כדי להצליח במסימה זו מאד חשוב שיהיה לי את המידע הנחוץ לגבי מצבם, היסטוריה רפואית, טיפולים בעבר ובהווה וקשר עם המטפלים הבריאותיים האחרים. לכן, כאשר אני עובד עם מטופל בעל אבחון רפואי או פסיכיאטרי, אבקש ליצור קשר עם הרופאים שלו, או לפחות לקבל העתק של דו"ח רפואי עדכני בכדי לתת את השירות ההכי טוב שאוכל.

לפעמים, היפנוזה או שיטת טיפול אחר לא יהיה מומלץ או מתאים למטופל מסוים. ההחלטה להשתמש בהיפנוזה או בטיפול ספציפי אחר לגבי מטופל מסוים תילקח רק אחרי התייעצות  והערכה של מצב המטופל, הנושאים הספציפיים המוצגים, העדיפות המטופל וההיסטוריה הרפואית שלו.

היפנותרפיה והיפנוזה הינן בדרך כלל התערבויות טיפוליות מאד טובות. למרות זאת, במצבים מסוימים, לא נוכל להשתמש בהיפנוזה. למשל, למטופל שסובל מהפרעה פסיכיאטרית חמורה כמו פסיכוזה וסכיזופרניה.

אבחון והערכה תקינים צריכים להעשות לפני שמוש בהיפנוזה. אם ד"ר שלדן מחליט שאפשר להשתמש בהיפנוזה, המטופל יחתום על הסכמה בכתב.

לעתים קרובות, ד"ר שלדן מתייעץ עם הרופאים האחרים המטפלים במטופל כדי להשלים את הערכתו וליצור האסטרטגיה טיפולית המתאימה ביותר וגם כדי לוודא את הבטיחות, ההרמוניה ואת תאום והעקביות בין כל המטפלים הבריאותיים של המטופל. ד"ר שלדן גם יבקש מהמטופל לספק כל מידע לגבי תרופות הנילקחות על ידיו.

 כל האמור לעיל נאמר לשגשוג המטופל וכדי לוודא שכל העבודה נעשת מבחינה משפתית ובסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבועים. אני רוצה לתת שרות מעולה ושכל אחד מהמטופלים שלי יהיו מוצלחים ככל האפשר.

אם נשאר לכם כל שאלה שהיא, אנא צרו קשר איתי

מקורות נוספים